מדוע כדאי לבית החולים גהה לעשות פיילוט עם מטפלי LICBT?
liCBT4me - טיפול בחרדות ובדיכאון ע”י שיטה מוכחת מחקרית
התשובה הקצרה היא שטיפול לפי שיטת LICBT יוכל לעזור למאושפזי גהה בבניית התמודדות עם החרדות
שלהם. כולנו עוסקים בחרדות שלנו וכמובן גם מאושפזי גהה נתונים למצבים חרדתיים שמשפיעים עליהם
מאוד. טיפול שיחתי לפי שיטת LICBT מעניק בראש ובראשונה הקשבה ואמפתיה למטופלים. כמו כן טיפול זה בונה במטופלים הבנה למצבם והוא מאפשר להם לבנות דרכים להתמודד עם מצבם ולשפר את איכות חייהם.
הבה נפנה לרגש המפעם בנו, הרגש שצועד יד ביד עם הרציונל, הלב והראש צמד שכזה, הרגש שמנעים לרציונל את מארש ההליכה:
אני וכל אנשינו, כולנו בחרנו ללמוד LICBT בכדי לעזור לאנשים להתמודד עם הסבל הנפשי שהם חוו, סבל
אשר משפיע על חייהם בהווה, בהתבונות על עברם ובעיצוב העתיד שלהם.
LICBT יכול לעזור למאושפזים בכך שאנשינו יהיו שם בכדי להקשיב לסיפורים של המאושפזים.
ההקשבה המבורכת הזאת תיצור רגיעה, הבנת ערך עצמי ויצירת כבוד עצמי וכן תיצור אווירת עבודה
שבה ייבנה מודל העבודה המוגדר מאוד של ה LICBT שעקרונותיו הם אותם עקרונות של ה CBT.
ההבדל היחיד בין LICBT ל CBT הוא בגבולות הגזרה:
LICBT מטפל בדיכאון קל עד בינוני ובכל סוגי החרדות.
חרדות הן גורמים, כוחות עוצמתיים בתוכנו שנוצרו כתגובה לכל החוויות הקשות שעברנו וככוח מכין
להתמודדות עם קשייו של העולם.
חרדות הן גוף זר שבתוכנו שמשמיע בכל עת את תובנותיו עקומות המבט, הלא אדפטיביות והלא יעילות.
ה CBT הוא מודל טיפולי פרקטי מאוד. מתנהלים בו שלושה תהליכים מרכזיים:
רישום יומנים על ידי המטופלים, תהליך של המשגה ותהליך של חשיפה ממשית לחרדות.
הדגש הוא על הפעלה אקטיבית של המטופל בכל אחד מהתהליכים.
כלומר בשונה ממודל הטיפול הפסיכו דינמי שבו המטופל והמטפל זורמים בשיחה שמובלת על ידי הלך
החשיבה של המטופל וצרכיו הנפשיים ב CBT מוצבות בפני המטופל משימות טיפוליות שהוא צריך לבצע.
וכמובן שלמודל הטיפול הפסיכו דינמי ולשיח שהוא יוצר יש חשיבות רבה ומבורכת נאמר בקול גדול.
בקצרה: ביומנים רושם המטופל מה עבר בראשו בעת התרחשות הסיטואציה החרדתית. רישום זה מראה
לו שהמחשבות הללו הן בעצם לא הגיוניות: הן מוגזמות מאוד, יוצאות כנגד הניסיון המוכח שלו לדברים
והכי חשוב הן לא מתאימות למי שהוא באמת.
ביומנים המטופל ילמד להציג אלטרנטיבה הגיונית ואדפטיבית למחשבות החרדתיות.
בהמשגה ישרטט המטופל את נתיב הבעייתיות זה שיוצר את חרדותיו ומצוקותיו: השורשים דהיינו אמונות
היסוד השליליות שיש לו וכללי החשיבה שנגזרים מהן שעוצבו בכדי לעזור לו להתגבר על נקודת הפתיחה
שהוא רואה כפחותה ביחס לאחרים.
כלומר אם אמונת היסוד היא שאני לוזר אז הכלל יהיה שאני צריך תמיד לעבוד הכי קשה ולעשות הרבה יותר
מכולם בכדי להצליח.
ביחד נקבע את היעדים, הטיפול ממוקד מטרה וקצר מועד!
המטרה תמיד היא מטרה רגשית.
לפרטים נוספים - 074-70-87-177
לפרטים נוספים
074-70-87-177
או מלאו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם:
או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:
בחשיפה לחרדות יוצא המטופל לחוות את התופעות שהוא חרד מהן. בתחילה הוא חווה רמות גבוהות מאוד של חרדה אך הוא גם חווה את הירידה וההתפוגגות שלהן וככל שנמשך התהליך העוצמות פוחתות.
בסיום התהליך החרדות נמצאות שם אך ברמה סבירה. המטופל פוגש בהן אך לא מאפשר להן לבנות בו התנהגות לא אדפטיבית. להמחשה אדם שיש לו אגורהפוביה חווה לאחר החשיפה חרדה ברמה סבירה לנוכח התקהלות אך החרדה הזאת לא מונעת ממנו להתערבב בהמון ולהמשיך בדרכו.
אבל אנחנו מדברים על הקונטקסט הפסיכיאטרי של גהה ומדובר בלי כחל ושרק במלחמה של ממש בין האדם לבין עצמו, מדובר על כוחות נפש הפועלים בעוצמה רבה ולכן תישאל השאלה:
האם יוכל ה LICBT להושיט עזרה בקונטקסט העוצמתי הזה, האם יש לו את היכולת, את הכלים לעזור למאושפזים לבנות התמודדות עם מצבם, האם יגלו המאושפזים שיתוף פעולה עם הנתיב הטיפולי של
ה LICBT?
ובכן נציע בענווה שכן תוך הדגשה ש LICBT מעניק מענה רק במישור החרדתי וזאת מהטעמים הבאים:
נציע לחשוב על האוניברסליות של התסמינים: לחרדות בכל העוצמות יש את אותם המרכיבים שמופיעים בהן:
1. מתן עוצמה עצומה לנתיבים קוגניטיביים עקשניים שמתנתקים מזרימת המחשבה הטבעית זו שמחוברת למכלול ההוויה האנושית.
2. הימצאות בלחצים הנוצרים בשל הדרישות הלא אדפטיביות של אותם נתיבים קוגניטיביים נקרא להם גם תבניות חשיבה קשיחות ונשמח להרחיב בנושא החשוב הזה בהזדמנות אחרת.
3. תחושת ניכור.
4. הטלת ספק עצמית מכאיבה מאוד בעת תהליכי חשיבה וביצוע פעולות.
5. היווצרות של שפת חשיבה חרדתית המייצרת תבניות חשיבה קשיחות לא אדפטיביות המתנתקות מראיית המכלול ההרמונית.
6. בניית זיכרון חרדתי.
7. תחושה של סגירות בתוך עולם של הפחתה עצמית והרס עצמי.
8. הכבדה משמעותית על גישה טבעית לעולם הדמיון הנפלא ויצירת נתיבי דמיון חרדתיים. ועוד ועוד.
כלומר שאם ה LICBT יודע לזהות את התסמינים הללו בהתרחשויות החרדתיות שבגזרה שלו שהן אינן פסיכיאטריות הוא יידע לזהות אותם גם בהתרחשויות החרדתיות של המישור הפסיכיאטרי.
אני מאמין אומר בענווה שלכל בני האנוש, לכולנו יש את כל הרכיבים החרדתיים הללו אשר הוצגו השאלה היא איזה ביטוי יש להם בחיינו, מהו כוח ההשפעה שלהם עלינו.
ולסיום אהרון בק מייסד ה CBT ודיוויד בארנס אחד מכוהני ה CBT שניהם פסיכיאטרים דגולים הבינו שהטיפול
התרופתי הפסיכיאטרי אינו מספיק ויש צורך ענקי במישור השיחתי, בתקשורת עם המאושפזים.
בהרצאה מדהימה בטד מספר דיוויד בארנס על מטופלת שלו שניסתה להתאבד אך תודה לאל לא הצליחה שבמהלך האקט לא הייתה מסוגלת לומר לעצמה דברים טובים על עצמה. גם בפגישת הטיפול הראשונה היא לא הצליחה בכך. אך לפגישה השניה היא קיבלה שיעורי בית למצוא דברים טובים שהיא יכולה לומר לעצמה ואז באותה פגישה שניה היא סיפרה שהיא הצליחה להוציא את שני ילדיה מחוץ לארצה בעת הכיבוש הנאצי ובכך להצילם. היא הגיעה איתם לארצות הברית ועבדה בניקיון וזמן קצר לפני הטיפול עם דיוויד בארנסבנה אשר למד מינהל עסקים בהרוורד סיים את לימודיו כבעל ההישגים האקדמאיים הגבוהים ביותר בכיתתו. כמו כן הסתבר שהיא שף גורמה.
אותה מטופלת מרתה שמה אמרה לדיוויד בארנס אני לא מבינה אני פשוט לא ראיתי את העובדות הללו לגביי.
אנחנו אנשי ה LICBT רוצים בכל ליבנו להזכיר לאנשים שלכם מיהם ומהו היופי הגדול השוכן בהם.
אוסיף בענווה שאני עובד כמדריך במרכז תעסוקה לאוטיסטים שהינו טריטוריה מיוחדת מלאה בקסם.
אני תמיד תמיד מביט באוטיסטים המדהימים שלנו בגובה העיניים ופונה אליהם בצורה הטבעית ביותר.
אני מאמין בכל לב שכך צריך לנהוג תמיד כאשר מושיטים עזרה לזולת.
האוטיסטים המדהימים שלנו הם השראה יומיומית עבורי.
הייתה זו לי זכות גדולה לשאת את דבריה של קבוצתו של רודי.
קרדיט:
אלון בר גיל