חרדה חברתית או סתם העדפה להיות בחברת מצומצמת או אפילו רק עם עצמי

liCBT4me - טיפול בחרדות ובדיכאון ע”י שיטה מוכחת מחקרית

חרדה חברתית עולה במחשבותיהם של הורים, לא פעם אף יותר מהילד עצמו שאינו בהכרח מודע לה.

בעולם בו האינטראקציה הפיזית הצטמצמה משמעותית, וילדים מבלים יותר זמן מול המסך ולא עם חברים, נפגעת היכולת הטבעית ליצור קרבה והכישוריים החברתיים נפגעים בהתאם.

לעיתים קרובות ההורים נוטים לחשוב שאם ילדם אינו מוקף בחברים, לבטח הוא סובל ועצוב, ודרכו לחוות דכאון קשה היא ברורה ובלתי נמנעת.

מתי מדובר בחרדה חברתית ומתי העדפה מודעת?

הילד מסתגר שעות בחדר?  מעדיף לשמוע מוזיקה באוזניות ולא לצאת עם חבר? משחק במשחקי מחשב ולא נפגש עם חברים בחוץ?

חלק ניכר מההורים נלחץ ומחליט: “הילד שלי סובל מחרדה חברתית” . הם ממהרים לבדוק כיצד לשפר את מצבו של הילד. יש הנוטים להשליך על ילדם את החרדה שהייתה להם בילדותם, ומיד מתעורר אצלם החשש שמא הוא יחוש חלילה אותה עוגמת נפש שהם חשו, כשלא הוזמנו למסיבה של מלכת הכיתה או לא בחרו בהם ראשונים במחניים.

לפני שנכנסים לפאניקה מיותרת כדאי להבין:

א. הזמנים השתנו! ילדינו נולדו לתוך מציאות בה התקשורת מתנהלת דרך המסכים, כמו גם דרך משחקי חשיבה. מחקרים מוכיחים שמשחקי מחשב מסוימים תורמים משמעותית ליכולת החשיבה ופיתוח אסטרטגיות חשיבה מהותיות וחשובות להצלחה בחיים.

ב. לא כל ילד זקוק להרבה חברים כדי להיות מאושר.  גם אם הילד מעדיף להיות בבית  במקום לבלות במסיבה רועשת, זה עשוי להתאים לו מאוד. הדבר תלוי ב”מזג המולד” של הילד.  גם אם אני ההורה הייתי חיית מסיבות בצעירותי, אין זה אומר בהכרח שבני יהיה בעל צורך כשלי או כמוני.

ביחד נקבע את היעדים, הטיפול ממוקד מטרה וקצר מועד!
המטרה תמיד היא מטרה רגשית.

לפרטים נוספים - 074-70-87-177

לפרטים נוספים
074-70-87-177

או מלאו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם:

או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:

ברור הוא  שרצון ההורים נובע מהצורך לגונן על הילד, ושאיפתכם כהורים היא לדאוג שלילדכם יהיה הטוב ביותר. אולם לעיתים יש לשאול את הילד מה באמת הוא רוצה?  מהם הצרכים שלו? לבדוק את המצב דרך עיניו הוא.

ג. יש להבין כי אם לילד יש מסוגלות ליצור קשר קרוב עם חבר אחד או שניים, אזי כישוריו החברתיים בריאים והוא אוחז ביכולת ליצור ולבנות קשר חברתי שמעבר לאינטראקציה דרך המסכים. הוא בוחר עם מי ליצור את קשריו החברתיים. לעיתים קרובות הדבר החשוב הוא איכות הקשר ולא כמות החברים.

אז מה אני כהורה צריך לעשות אם יש לי חשד או חשש?

יש לזכור כי גם אם אני כהורה חוויתי חרדה חברתית, עובדה זו אינה בהכרח מעידה על כך שגם ילדכם סובל מחרדה זו. אם בכל זאת יש לכם חששות, חשוב להיות עם אצבע על הדופק, ולבדוק באם הילד מסתגר כי הוא בוחר בכך, או שאולי לא ניחן בכישורים החברתיים המתאימים לייצר קשרים חברתיים. שוחחו עמו ובדקו את סיבת הימנעותו מחברה. האם הוא מסתגר כי הוא חושש או מאמין  שהוא “דפוק” או “מוזר” ומתרחק כדי שלא יוקיעו וידחו אותו. 

במידה שזה המצב הרי שיש צורך לטפל בקושי בהקדם על מנת להימנע מהתפתחות חרדה חברתית שבמידה שאינה מטופלת עלולה להוביל לדיכאון.

אם הילד מעלה טיעונים הגיוניים, מושכלים ומנומקים להעדפותיו, טוב תעשו אם תניחו לו לנפשו.

כמו כל דבר בחיים, כדאי למצוא את האיזון ולהיות עירניים, לדבר עם הילד, להתעניין בחייו, לשים לב למצבי רוחו והתנהגותו. אם יש ספק כדאי לבדוק ולטפל. היום יותר מתמיד, טיפול בשיטת ה-CBT שמחקרים רבים הוכיחו כיעיל הוא טיפול פשוט וממוקד שיכול לסייע לילדכם. 

נכתב ע"י:

גלי כהן, מטפלת LICBT

קליניקה רב תחומית: אצלנו המטופל במרכז
ביחד נקבע את היעדים!​

ענה על השאלות הבאות על מנת שנוכל להתאים לך את המטפל הטוב ביותר על פי הקושי שלך, סמן את הבעיה שלך:

הערה: כל המידע הוא אישי וסודי, תחת חיסון רפואי ולא יימסר לאף גורם חיצוני

דילוג לתוכן