זום, מצלמות, קורונה ומה שביניהם – חרדה חברתית בעידן הזום

liCBT4me - טיפול בחרדות ובדיכאון ע”י שיטה מוכחת מחקרית

משבר הקורונה לדברי אנשים רבים, חידד והעצים דברים רבים בחייהם.
משברים ומצבי קצה בכלל, עם הקושי המתלווה אליהם, מאירים בנו תופעות, דפוסים והרגלים, שלא בהכרח היינו מתעכבים עליהם, אלמלא המשבר. הגילויים הללו מביאים לפתחינו הזדמנויות לברר לעצמנו דברים, ולנסות לשנות ולשפר את איכות חיינו.

אפליקציית הזום שפרצה לחיינו בסערה, היא דוגמא לכלי שגם אלה שהחשיבו  עצמם כפחות טכנולוגיים, למדו לתפעל. הזום הפך להיות הדרך הכי פופולארית למפגשים רבי משתתפים ולכלי המרכזי במוסדות החינוך. יחד עם זאת, מורים ומרצים  מדווחים על תופעת הימנעות תלמידים וסטודנטים מהפעלת המצלמה בזמן השיעורים. למעשה, סוגיית הדלקת המצלמה מעסיקה מאוד מורים במערכת החינוך. יש תלמידים שמעולם לא הפעילו את המצלמה; יש כאלה שמדליקים את המצלמה אך מכוונים אותה כך שתחשוף רק את תקרת חדרם, או איזשהו איבר זניח בגופם (מרפק, למשל); אחרים מגיחים על המסך לדקות קצרצרות ונעלמים מהר; מעטים התלמידים (צעירים ובוגרים) שנוכחים באופן מלא מול המצלמה.

מפתיע לגלות שבתקופה בה רבים בחברה האנושית המערבית חושפים את עצמם כמעט ללא מגבלות ברשתות החברתיות, הרבה ילדים, נערים ואנשים מרגישים חוסר נוחות ואף חשים מאוימים מול מצלמה. מוסדות חינוך מתלבטים איך להתייחס להימנעות הזאת, והאם יש לנקוט בהענשה. בבירור של אנשי מקצוע מול תלמידים נחשפו קשיים רגשיים. לעתים מתברר שזו רק ביישנות קלה או סתם “יום שיער גרוע”, אבל במקרים לא מעטים מתברר שאותם נמנעים מתקשים באופן כללי באינטראקציה חברתית ובמצבים חברתיים שמחייבים אותם להתבלט, להיות ב”זום”. בדיקה מעמיקה חושפת חרדה חברתית, ברמות שונות של עוצמה.

חרדה חברתית או פוביה חברתית, היא הפרעת חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים, או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי.

הסובלים מחרדה חברתית בטוחים שכולם בוחנים ושופטים אותם כל הזמן, והם חוששים שבכל הופעה חברתית הם יביכו וישפילו את עצמם. השכיחות של חרדה חברתית המדווחת באוכלוסייה היא כ – 12%, אולם סביר להניח שמדובר במספרים גבוהים יותר. חרדה זו מתפתחת בגיל צעיר מסיבות שונות (גורמים גנטיים, השפעה סביבתית, תחושת חוסר שייכות ועוד) וללא טיפול היא נמשכת ועלולה להחמיר. 

ביחד נקבע את היעדים, הטיפול ממוקד מטרה וקצר מועד!
המטרה תמיד היא מטרה רגשית.

לפרטים נוספים - 074-70-87-177

לפרטים נוספים
074-70-87-177

או מלאו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם:

או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:

הסובלים מהפרעה זו נתקפים חרדה בכל עת בה עליהם להימצא במצב חברתי (להיות נוכחים, לדבר, לאכול או לפתוח מצלמה מול אנשים) והם מסגלים לעצמם התנהגויות ביטחון: נמנעים מקשר עין, נצמדים לטלפונים הניידים, “נדבקים” למכר אחד באירוע חברתי ועוד. כך הם לא נוכחים באירוע אלא עסוקים כל הזמן בלהגן על עצמם ממצב מסוכן, שאיננו מציאותי. כמו כן הם מסגלים דרכי הימנעות ומתחמקים מהגעה למצבים חברתיים. כך הם מבודדים את עצמם ובהדרגה מצמצמים את מעורבותם החברתית עד כדי פגיעה בתחומי חיים חשובים כגון לימודים, זוגיות ועבודה.

אם בשנה האחרונה אתם מזהים קושי אצלכם או אצל ילדכם להיחשף מול מצלמה בלימודים או בפגישות עבודה, או אם אתם שמים לב שמגעים חברתיים מעוררים בכם או בילדכם מתח עד כדי הימנעות, דעו שניתן לטפל בתופעה ולשפר את איכות חייכם. הטיפול המקובל בחרדה חברתית הוא טיפול בגישה ההתנהגותית – קוגניטיבית (cbt), בו הנועץ לומד לזהות את המחשבות המכשילות שלו, והמעוררות את החרדה; לומד לאתר מחשבות אדפטיביות, שמתאימות למציאות ומפחיתות את החרדה; ומתרגל בהדרגה, תחת ליווי והשגחה, חשיפה לאותם מצבים חברתיים מאיימים. וכך האדם משחרר משמעותית מחסומים הפוגעים בטיב חייו וקשריו החברתיים.

נכתב ע”י:
סמדר יהודה-ינון

קליניקה רב תחומית: אצלנו המטופל במרכז
ביחד נקבע את היעדים!​

ענה על השאלות הבאות על מנת שנוכל להתאים לך את המטפל הטוב ביותר על פי הקושי שלך, סמן את הבעיה שלך:

הערה: כל המידע הוא אישי וסודי, תחת חיסון רפואי ולא יימסר לאף גורם חיצוני

דילוג לתוכן