גמישות מחשבתית מהי? מחקרים מצביעים על כך כי בראשינו מתרוצצות כ- 50-70 אלף מחשבות ביום. 80-90 אחוז ממחשבותינו הן מחשבות לא יעילות על העבר או

בני האדם הם יצורים חברתיים, אנו בנויים כך שחלק חיוני בקיום שלנו הוא אינטראקציה עם בני אדם אחרים. האינטראקציה הזו מפרה אותנו רוחנית, שיכלית וכמובן

משבר הקורונה לדברי אנשים רבים, חידד והעצים דברים רבים בחייהם. משברים ומצבי קצה בכלל, עם הקושי המתלווה אליהם, מאירים בנו תופעות, דפוסים והרגלים, שלא בהכרח

משבר הקורונה כידוע משפיע על בריאות הנפש. אחת התופעות הנפוצות הוא דכדוך עד כדי דיכאון. לפי הלמ”ס נכון לנובמבר 2020 אחוז המדווחים על דיכאון הוא

לא מעט אנשים אומרים שמשבר הקורונה, שנראה שאנחנו, בשעה טובה, בדרך לצאת ממנו, חידד והעצים דברים רבים בחייהם. משברים ומצבי קצה בכלל, עם כל הקושי

חרדה חברתית עולה במחשבותיהם של הורים, לא פעם אף יותר מהילד עצמו שאינו בהכרח מודע לה. בעולם בו האינטראקציה הפיזית הצטמצמה משמעותית, וילדים מבלים יותר

בשנת 2020 נכנס לחיינו נגיף קטן וחדש – קורונה. הנגיף הפך את חיינו המוכרים לחיים מלאי אי ודאות, חרדה כללית, חרדה כלכלית, דיכאון, התקפי פאניקה

הורים למספר ילדים, חווים לאורך שנות גידול  ילדיהם שוני בין הילדים. לעיתים השוני בא לידי ביטוי בכך שילד אחד מבין האחרים, מגיע מבית הספר ונמצא כל

לילדים רבים חווים חרדות באופן כללי וחרדה חברתית היא אחת האופייניות, לילדים מסוימים יש בעיות של ויסות כעס ואחרים חשים דכדוך ואף ייאוש. לעיתים קרובות

אתם רוצים להפסיק לדאוג, לכעוס או לסבול. אתם באמת מאוד רוצים לטפל בבעיות/קשיים שלכם. ייתכן ואף הייתם כבר בטיפול  שלא צלח או בכמה וכבר התייאשתם.