חרדה חברתית וחשיפה בתקופת הקורונה

liCBT4me - טיפול בחרדות ובדיכאון ע”י שיטה מוכחת מחקרית

לא מעט אנשים אומרים שמשבר הקורונה, שנראה שאנחנו, בשעה טובה, בדרך לצאת ממנו, חידד והעצים דברים רבים בחייהם. משברים ומצבי קצה בכלל, עם כל הקושי שמתלווה אליהם, מאירים בנו תופעות ודפוסים והרגלים, שלא בהכרח היינו מתעכבים עליהם, אלמלא המשבר. ויחד עם הגילויים המרעישים הללו הם מביאים לפתחינו הזדמנויות לברר לעצמנו דברים, ולנסות לשנות ולשפר את איכות חיינו.

קחו למשל את אפליקציית הזום שפרצה לחיינו בסערה, כלי שגם אנשים שהחשיבו את עצמם הכי פחות טכנולוגיים, למדו לתפעל. הזום הפך להיות המכשיר הכי פופולארי למפגשים רבי משתתפים ולכלי המרכזי במוסדות החינוך. ויחד עם זאת, מורים ומרצים רבים מדווחים על תופעה של הימנעות תלמידים וסטודנטים מהפעלת המצלמה בזמן שיעורים מקוונים. למעשה, סוגיית הדלקת המצלמה היא הסוגייה שהכי מעסיקה מורים כיום במערכת החינוך. יש תלמידים שמעולם לא הפעילו את המצלמה ולמורה אין מושג איך נראה התלמיד; יש כאלה שמדליקים את המצלמה אך מכוונים אותה כך שתחשוף רק את תקרת חדרם, או איזשהו איבר זניח בגופם (מרפק, למשל); אחרים מגיחים על המסך לדקות קצרצרות ונעלמים מהר; מעטים התלמידים (צעירים ובוגרים) שנוכחים באופן מלא מול המצלמה.

מפתיע לגלות שבתקופה בה רבים בחברה האנושית המערבית חושפים את עצמם כמעט ללא מגבלות ברשתות החברתיות, יש הרבה ילדים, נערים ואנשים שמרגישים חוסר נוחות ואף מאוימים מול מצלמה. מוסדות חינוך מתלבטים איך להתייחס להימנעות הזאת, והאם יש להעניש תלמידים על אי הפעלת מצלמה. בבירור של אנשי מקצוע מול התלמידים פעמים רבות נשללה בעיה טכנית ונחשפו קשיים רגשיים. לעתים מתברר שזו רק ביישנות קלה או סתם “יום שיער גרוע”, אבל במקרים לא מעטים מתברר שאותם נמנעים מתקשים באופן כללי באינטראקציה חברתית ובמצבים חברתיים שמחייבים אותם להתבלט, להיות ב”זום”. בבדיקה יותר מעמיקה מגלים שהם סובלים מחרדה חברתית, ברמות שונות של עוצמה.

חרדה חברתית, או פוביה חברתית, היא הפרעת חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים, או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי.

הסובלים מחרדה חברתית בטוחים שכולם בוחנים ושופטים אותם כל הזמן, והם חוששים שבכל הופעה חברתית הם יביכו וישפילו את עצמם. השכיחות של חרדה חברתית המדווחת באוכלוסייה היא כ – 12%, אולם סביר להניח שמדובר במספרים גבוהים יותר. היא מתפתחת בגיל צעיר מסיבות שונות (גורמים גנטיים, השפעה סביבתית, תחושת חוסר שייכות ועוד) וללא טיפול היא נמשכת ואף עלולה להחמיר. 

ביחד נקבע את היעדים, הטיפול ממוקד מטרה וקצר מועד!
המטרה תמיד היא מטרה רגשית.

לפרטים נוספים - 074-70-87-177

לפרטים נוספים
074-70-87-177

או מלאו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם:

או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:

הסובלים מהפרעה זו נתקפים חרדה בכל עת בה עליהם להימצא במצב חברתי (להיות נוכחים, לדבר, לאכול או לפתוח מצלמה מול אנשים) והם מסגלים לעצמם התנהגויות ביטחון: נמנעים מקשר עין, נצמדים לטלפונים הניידים, “נדבקים” למכר אחד באירוע חברתי ועוד. כך הם לא נוכחים באירוע אלא עסוקים כל הזמן בלהגן על עצמם ממצב מסוכן, שאיננו מציאותי. כמו כן הם מסגלים דרכי הימנעות ומתחמקים בתירוצים שונים מהגעה למצבים חברתיים. כך הם מבודדים את עצמם מן העולם ובהדרגה מצמצמים את מעורבותם החברתית עד כדי פגיעה בתחומי חיים חשובים כגון לימודים, זוגיות ועבודה.

אז אם בשנה האחרונה אתם מזהים קושי אצלכם או אצל ילדכם להיחשף מול מצלמה בלימודים או בפגישות עבודה, או אם אתם שמים לב שמגעים חברתיים מעוררים בכם או בילדכם מתח עד כדי הימנעות, דעו שניתן לטפל בתופעה ולשפר את איכות חייכם. הטיפול המקובל בחרדה חברתית הוא טיפול פסיכולוגי בגישה ההתנהגותית – קוגניטיבית (cbt). בטיפול זה הנועץ לומד לזהות את המחשבות המכשילות שלו, שאינן מחוברות למציאות והן אלו המעוררות את החרדה; לומד לאתר מחשבות אדפטיביות, שמתאימות למציאות ומפחיתות את החרדה; ומתרגל בהדרגה, תחת ליווי והשגחה, חשיפה לאותם מצבים חברתיים מאיימים. וכך האדם משחר בצורה משמעותית מחסומים הפוגעים בטיב חייו וקשריו החברתיים.

נכתב ע"י:

סמדר יהודה – ינון

קליניקה רב תחומית: אצלנו המטופל במרכז
ביחד נקבע את היעדים!​

ענה על השאלות הבאות על מנת שנוכל להתאים לך את המטפל הטוב ביותר על פי הקושי שלך, סמן את הבעיה שלך:

הערה: כל המידע הוא אישי וסודי, תחת חיסון רפואי ולא יימסר לאף גורם חיצוני

דילוג לתוכן